נפגעי אונס ותקיפה מינית

מקרה מיוחד של נפגעים (בפועל, מדובר דרך כלל בנשים נפגעות) הזכאים לתבוע פיצויים מהפוגע הוא המקרה של תקיפות על רקע מיני.
כידוע, מדובר למרבה הצער בתופעה רחבה, ובפגיעות שעשויות לגרום למותקפת נזק חמור.
בחוק העונשין, התשל"ז-1977 מוקדשים סעיפים 345 עד 368 לעבירות המוגדרות "עבירות מין". הסעיפים כולל התייחסות להתנהגויות ומעשים שונים שניתן להגדיר בשם הכולל "תקיפה מינית".
מעשים אלה מהווים עבירה פלילית, ועל כן המבצע אותם צפוי לעמוד לדין פלילי, ואם יורשע – ייגזר עליו עונש, כפי שייקבע על ידי בית המשפט.
ראוי להזכיר גם את החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998 שהגדיר שורה של התנהגויות אסורות כ"הטרדה מינית", וקבע שמעשים אלה מהווים אף הם עבירה פלילית. 
אלא שההליכים הפליליים הם הליכים שיוזמת המדינה, באמצעות עורכי הדין שלה מהפרקליטות. הם שיחליטו אם לפתוח בהליכים, ואם להמשיך בהם, הם שיקבעו איזה סעיפי אישום יכלול כתב האישום, הם שיחליטו איזו גירסה עובדתית נראית להם נכונה, ואילו עדים יופיעו בבית המשפט מטעם המדינה, ובעצם הם שיתוו את הדרך. מעורבותה של הנפגעת מצטמצמת במקרים רבים למתן עדות בבית המשפט – תהליך קשה ומכביד לכשעצמו.
מתלוננות רבות אינן יודעות, שההליך הפלילי אינו חזות הכול, ושהן יכולות במקום או לצד ההליכים הפליליים לתבוע את המטריד בעצמן ובאופן ישיר, ולחייב אותו לפצות אותן על מעשיו. עם זאת, מאחר שתקיפות על רקע מינית מתבצעות בלא נוכחות של עדים, ועלולות להיות קשות להוכחה, יש חשיבות מיוחדת להגשת תלונה במשטרה: בירור העובדות בהליך הפלילי מקנה לנפגעת יתרונות משפטיים ואישיים רבים, ועל חשיבותה של הרשעה בהליך הפלילי לצורך ההליך האזרחי כבר הרחבנו לעיל את הדיבור.
עילות התביעה האזרחית הן מגוונות: תקיפה, רשלנות, הפרת חובה חקוקה, ועוד.
החוק למניעת הטרדה מינית קובע, בין יתר הוראותיו, כי מעשה המהווה הטרדה מינית מהווה לכשעצמו עילת תביעה אזרחית. החוק גם קובע, כי במקרה שכזה רשאית הנפגעת לתבוע מן המטריד פיצויים ללא הוכחת נזק. די בעצם ביצוע המעשה המטריד כדי לזכות את התובעת בפיצויים בסכום של עד 50,000 ₪, אפילו מבלי שניתן להוכיח שנגרם נזק כספי או אחר.
תביעות לפיצוי על נזק מוגשות, בדרך-כלל, לבית משפט השלום. תביעות לפי החוק למניעת הטרדה מינית יש להגיש לבית הדין האיזורי לעבודה, וזאת תוך 3 שנים מיום האירוע.
עוד יש להעיר, כי פגיעה מינית המתרחשת במקום העבודה, או קשורה בדרך אחרת לעבודתה של הנפגעת (למשל – פגיעה מצידו של עובד אחר) עשויות להיות מוכרות גם על ידי המוסד לביטוח לאומי כ"פגיעה בעבודה". לשם כך יש לפנות לקבלת יעוץ משפטי בהקדם, שכן תביעה שכזו עלולה להתיישן תוך שנה מיום האירוע.
משרדנו מטפל בתביעות נזיקיות של נפגעי הטרדה ותקיפה מינית. בשל הרגישות הרבה המאפיינת מקרים אלה, לצד הטיפול בתביעת הפיצויים אנו מפנים את הנפגעות לעזרה מקצועית ואישית, ולליווי משפטי, בעיקר בהתמודדות עם ההליכים הפליליים נגד התוקף.
בפרט אנו נעזרים בשירותיה של עו"ד קרן בר-יהודה, לשעבר היועצת המשפטית של מרכז הסיוע לנפגעות אונס ותקיפה מינית בירושלים: http://sites.google.com/site/kerenbaryehuda/

 

 האמור באתר זה אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ משפטי אישי, בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה.