נפגעי הטרדה מינית ונפגעי עבירה

מימוש זכויות של נפגעי תקיפה ושל קורבנות פגיעה מינית

לעיתים קרובות אנו נתקלים במקרים של תקיפה, הגורמת למותקף נזק, ובמקרים רבים נזק חמור וקשה.
ישנם מקרים בהם מדובר בתקיפה מינית או בהטרדה מינית.
התוקף עלול לעמוד לדין בהליכים פליליים, ואם יורשע – ייגזר עונשו על ידי בית המשפט.
את ההליך הפלילי יוזמת המדינה, התוקף הוא הנאשם, והמטרה היא להרשיע אותו, ולהענישו. לעומת זאת, בהליך האזרחי תובע הנפגע מהתוקף לפצות אותו על הנזקים שגרם.
הרשעתו של התוקף בהליך הפלילי לא רק שאינה פוגעת ביכולתו של הנפגע לתבוע, היא אפילו מחזקת את התביעה: התובע יכול לנופף בהרשעה, ולתוקף יהיה קשה מאוד לשכנע את בית המשפט שהתביעה אינה מוצדקת.
למרבה התימהון, רבים מהנפגעים אינם יודעים זאת. הם סבורים בטעות שהרשעה במשפט הפלילי היא בבחינת "סוף פסוק", ואחריה מסתיימים ההליכים נגד המתקיף. כתוצאה מטעות זאת מחמיצים נפגעים רבים את היכולת להיפרע מהתוקף, ולחייב אותו לפצות אותם על הנזקים שגרם להם.
בשנים האחרונות הולכת וגוברת אצל קורבנות של מעשי תקיפה המודעות לכך שביכולתם לתבוע את התוקף. מותקפים מבינים, שההליך האזרחי אינו נופל בחשיבותו מההליך הפלילי. להיפך: במקרים רבים דווקא תביעת הפיצויים היא שמאפשרת להרתיע את התוקף, ולפצות את המותקף על הנזקים שנגרמו לו, ככל שאפשר לפצות בכסף על פגיעה גופנית.
התביעה האזרחית אינה חייבת להיות מוגשת לאחר הרשעה בהליך הפלילי: נפגע עבירה יכול לתבוע את נזקיו גם אם התוקף לא הועמד לדין כלל, או גרוע מכך – הועמד לדין פלילי וזוכה. החלטה שלא להגיש כתב אישום נגד חשוד יכולה להתקבל מסיבות רבות, והיא בהחלט אינה שוללת מהנפגע את הזכות לתבוע את התוקף בעצמו בתביעה אזרחית. אפילו פסק דין המזכה את התוקף מהאשמה שיוחסה לו אינו מונע הגשת תביעה אזרחית, ופסק הדין המזכה לא יוכל לשמש כראיה קבילה בתביעה האזרחית.
כך, למשל, הרשעה במשפט פלילי אפשרית רק כאשר אשמתו של הנאשם מוכחת "מעבר לכל ספק סביר". זהו רף גבוה מאוד, שמציל עבריינים רבים מהרשעה. לעומת זאת, במשפט אזרחי ההכרעה היא לפי "מאזן הסתברויות" בלבד: כל שעל התובע לעשות הוא לשכנע את בית המשפט שסביר יותר שהנתבע אחראי, מאשר שהוא לא אחראי.

 

חזרה לדף הבית

 - האמור באתר זה אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ משפטי אישי, בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה.